קורה שאתה סתם מנחש מי ינצח בתחרות ספורט מסוימת ומי יפסיד; קורה גם שאתה מהמר על הקבוצה אותה אתה אוהד, ושמח כפליים כשזו מנצחת; לעיתים יש פייבוריטית ברורה. אבל כשאתה חוזה שנתיים מראש מי תהיה אלופת העולם בכדורגל, וזה מתממש, התענוג כפול ומכופל.
 
לא אהדתי את צרפת, והייתי שמח יותר לו ברזיל הייתה מנצחת. מה לעשות, אני עוד זוכר את הפלא שנקרא פלה. כשזו עפה, עברה אהדתי לאנגליה. יש לה אוהדים מופלאים ש"מגיע להם" לשמוח במה שהם כינו "הכדורגל שב הביתה".
 
אולם, במשחק הגמר כבר תמכתי בצרפת. היא פשוט, כפי שצפיתי, הנבחרת הטובה בעולם. זה בלט במשחקה האחרון נגד הנבחרת בעלת שבע הנשמות של קרואטיה, וקרה בדיוק כמו שחזיתי. ויתור על החזקת הכדור במרכז המגרש, הגנת ברזל ויציאת בזק למתפרצות עם חלוצי טורבו. אהבתי את הכדורגל שלהם — שמח, מרתק, כיפי לצפייה. אני מקווה שהכדורגל הזה, שהוצג גם על־ידי הקבוצה השנייה בטיבה במונדיאל, בלגיה, ינצח וישתלט על המגרש באליפות אירופה הבאה. אבל צריך גם לזכור שלא לכל הארצות יש חלוצים מהירים כמו לצרפתים או לבלגים.
 
וחייבים להגיד מילה טובה גם על קרואטיה. ארץ עם 4.5 מיליון תושבים בלבד, שמגיעה לגמר, מישירה מבט אל קבוצה שידעה שהיא עולה עליה, ומשחקת פתוח וחזק, ואפילו מבקיעה ראשונה. כל הכבוד — ואיפה אנחנו לעומתם. אבל, כל מי שחושב שלקרואטיה היה סיכוי, שהיא הייתה טובה יותר במחצית הראשונה וכולי, פשוט לא ראה את המשחק שאני ראיתי.

כמה הצלות היו לשוער צרפת במהלך כל המחצית הראשונה — אתם יודעים מה, במהלך כל המשחק? אני ספרתי אחת. כשהכדורים לא מגיעים לשוער, סימן שהקבוצה שממול לא מצליחה לעבור את ההגנה. גם כשזה נראה בהתחלה אחרת, צרפת הייתה יותר טובה ויותר קרובה לכבוש שערים.
 
זהו, די למונדיאל. ואני מבטיח לא להזכיר יותר את המילה "כדורגל". לפחות לא עד אליפות אירופה בעוד שנתיים. 

כביש המערכת / גיליון 390

 
שמעתי שישראל כץ, שבין יתר תפקידיו הוא גם שר הבטיחות בדרכים, התרברב בפוסט אותו פרסם באחת מהרשתות החברתיות, שמספר התאונות השנה ירד, ואיפה כל המקטרגים כמו עמותת אור ירוק, עכשיו, כשהצליח להפוך את המגמה.
 
איני רוצה לנבא שחורות, ואני מקווה שמגמת הירידה תימשך עד סוף השנה והלאה לשנים הבאות אחריה. אבל, היה כבר שר תחבורה קודם, שאול מופז, שכינס בתחילת חודש דצמבר 2008 מסיבת עיתונאים, והתגאה בירידה במספר ההרוגים בכבישים באותה השנה.
 
כשבוע מאוחר יותר התהפך אוטובוס התיירים הרוסים בדרך לאילת, וקלקל למופז את החגיגה. לו אני הייתי יועץ למר כץ, הייתי ממליץ לו שלא לדבר על סטטיסטיקה של תאונות עד תחילת השנה הבאה... רק אז באמת ידע אם היה או לא היה היפוך מגמה.
 
אבל כל מה שכתבתי לעיל אינו באמת חשוב. מה זה חשוב מה השר אמר או לא אמר, ואם צדק או לא צדק... מה שבאמת חשוב, מה עשו ידיו של השר כדי שמספר התאונות ירד. ואת זה אני לא יודע להגיד לכם.
 
ומה שחמור יותר רע — גם הוא לא. בחצי השנה הראשונה הייתה ירידה במספר הנפגעים בכבישים. זאת עובדה. אבל למה זה קרה? למה ירד מספר התאונות? אני בטוח שהשר לא יודע. אין לו מידע על זה, אין חקירות עומק — ומכיוון שלא היו חקירות עומק קודם לכן אין למה להשוות. בכל זאת, אציין בפניכם דברים שהשפיעו מאוד על מאזן הדמים בכבישים.
 
תשתיות. אין לי ספק ששיפור הכבישים והמחלפים, שזה הצד החזק בפעולות של ישראל כץ, עושה את שלו. כל עוד כבישים היו בסלילה, הם אפילו תרמו לעלייה במספר התאונות. אולם, כשהסתיימו, הם תרמו למניעתם.

כביש המערכת / גיליון 390


אבזור בטיחותי. מכוניות רבות כבר נוסעות בכבישים עם עצירה עצמאית ותיקוני סטייה מנתיב, התרעות על קרבה למכוניות שלפנינו ועל תנועה בשטח מת במראות שלנו. ככל שיתרבו מכוניות כאלו על הכביש מספר התאונות ירד. דווקא בזה, משרד התחבורה מפגר ועדיין תומך באמצעי התרעה שהיום כבר מיושנים.
 
שיפור הבטיחות הפסיבית של המכוניות. על זה לא צריך להוסיף הרבה. היום אנשים יוצאים ללא פגיעות רציניות מתאונות שלפני תקופה לא ארוכה היו נגמרות במוות.
 
כל אלו השפיעו לטובה על רמת הבטיחות. לעומתם אציין את הגורמים המשפיעים לרעה עליהם.
 
1. המספר הגדל של אופניים חשמליים, עליהם רוכבים בין היתר נערים ללא מושג מינימלי בהתנהגות בכבישים, והיעדר כל אכיפה לגבי כלים מסוכנים אלו.

2. הצפיפות ההולכת וגוברת בכבישים גורמת לנהגים לנהוג קרוב יותר האחד לשני. מעניין שגודש יתר, זאת אומרת פקק תנועה, דווקא מונע פגיעות גוף כי מהירות התאונה קרובה לאפס.

כביש המערכת / גיליון 390


3. הגורמים הנוספים שמסיחים את תשומת ליבו של הנוהג ברכב. הכוונה שלי היא הטלפונים הסלולריים, מסכי המולטימדיה שמכילים הרבה פונקציות שכדי להפעילם יש להסיט את המבט מהכביש, והתוכנות שהיום כמעט כולם משתמשים בהם — וויז למשל. ואל תקלו ראש בנושא. נהגים מקלידים כתובת תוך כדי נסיעה, מתבוננים במסך הקטן בסלולרי כדי להבין בדיוק איפה עליהם לפנות וכולי. כל זה בא על חשבון הריכוז בנהיגה. עצה שלי — תשכחו מהסלולארי בזמן הנהיגה, ההודעות יכולות לחכות. ואת וויז שימו רק על שמע, אל תביטו במסך. מתרגלים לזה.

4. עוד גורם שלילי בנושא התאונות היא האכיפה הרשלנית של המשטרה. ניידות סמויות לא מסייעות להפחית תאונות, אלא לקנוס נהגים, ושמישהו יוכיח לי שהרבה קנסות משמעותם פחות תאונות. מצלמות שבאות במקום שוטר שעומד בצורה בולטת בכביש לא מסייעות במניעת תאונות. נקודה. ניסו להוכיח לנו את ההפך ולא הצליחו. המשטרה צריכה לאכוף חכם וסלקטיבי, להפגין נוכחות על הכביש ולא לחפש את המטבע מתחת לפנס.

היו ערניים על הכביש, תיהנו מהנהיגה, גם בפקקים, אל תתעצבנו אם החמור שעקף אתכם עשה זאת בפראות, אל תציצו לסלולרי לראות מי צלצל, הקשיבו לוויז ואל תסתכלו במסך.
 
ואת כל זאת אני אומר כדי שנוכל להיפגש כאן בעוד שנתיים, לפני אליפות אירופה בכדורגל. 
 
[email protected]